הפיסוק הנכון בתפילה- הערות

1. מודה אני... שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך.

(ולא: בחמלה רבה, אמונתך, כי איזה משמעות יש למילה האחרונה אם היא לבד?)

2. א-להי, נשמה שנתת בי טהורה. (ולא: א-להי נשמה)

3. אדון עולם: בטרם, כל יציר נברא

(ולא: בטרם כל, יציר נברא. כי מה טעם יש לזה? אלא ניקודו ופירושו הם שהוא קיים לפני שכל יציר נברא)

4. יגדל: נותן לרשע, רע כרשעתו (ולא רשע רע, וכי יש רשע רע ורשע טוב?)

5. בפרשת התמיד: עשירית האיפה סולת, למנחה תמיד. (ולא: סולת למנחה)

6. על עולת התמיד יעשה, ונסכו. (ולא: על עולת התמיד, יעשה ונסכו, כי אין לזה שום משמעות)

7. פרשת ציצית: ונתנו על ציצית הכנף, פתיל תכלת (ופירושו: פתיל תכלת על הציצית שבכנף.) ולא: ונתנו על

ציצית, הכנף פתיל תכלת. שהרי הכנף אינו פתיל תכלת)

8. אתה קדוש... וקדושים, בכל יום יהללוך סלה ולא: וקדושים בכל יום, אלא הקדושים, בכל יום מהללים.

9. ימלוך ה' לעולם, א-להיך ציון לדור ודור

(הפסוק חוזר פעמיים על הרעיון: ה' ימלוך לעולם, א-להיך ציון ימלוך לדור ודור)

(ולא: ימלוך ה', לעולם א-להיך, ציון לדור ודור. איזה משמעות יש לזה?)

10. לך ענו שירה בשמחה רבה, ואמרו כולם. (ולא: לך ענו שירה, בשמחה רבה ואמרו כולם. זה חסר משמעות אלא: ישראל הם שאמרו שירה בשמחה רבה, וגם אמרו כולם...

11. זה אלי ענו, ואמרו: ה' ימלוך וכו'. (ולא זה אלי ענו ואמרו. אלא הם ענו: זה אלי, וגם אמרו: ה' ימלוך וכו')

12. לדוד, ה' אורי וישעי. היינו מזמור לדוד, ה' הוא אורי וישעי. (ולא "לדוד ה')

13. קבלת שבת: ויבשת, ידיו יצרו (ולא: ויבשת ידיו, יצרו, אין לזה משמעות!)

14. במה מדליקין... ומערבין, וטומנין את החמין. (ולא: ומערבין וטומנין את החמין, כי לא מערבין את החמין)

15. אל הכבוד הרעים, ה' על מים רבים (היינו: ה' הרעים על מים רבים, ולא: אל הכבוד הרעים ה', על מים רבים, כי אין לו משמעות!)

16. שחרית של שבת: שני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהם שמירת שבת

וכן כתוב בתורתך: ושמרו בני ישראל את השבת.

היינו ההפסק צריך להיות אחרי 'וכתוב בהם שמירת שבת'.

17. כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו

(ולא: כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, כי איזה משמעות יש לזה?)

18. א-להינו שבשמים... תן טל ומטר לברכה בעתו (או בעתם?) בארץ".

לכאורה צריך לומר בעתו משום שהטל יורד כל השנה, ואין לו עת, והבקשה על עת היא רק כלפי המטר. אולם לפי זה צריך לומר "ותן טל, ומטר בעתו". היינו להפריד את הטל מהמטר, כי זה תמיד וזה בעתו. אך בדרך כלל אומרים אותם יחד: "ותן טל ומטר" ואז יש לומר ברבים - בעתם. וצריך להסביר כי גם הטל יכול לבוא בזמן מועיל יותר או פחות (כגון בתחילת הלילה שאז הוא נשאר יותר זמן, ומועיל יותר, לעומת סוף הלילה). ואנו מבקשים שיבוא בזמן שיביא הכי הרבה תועלת.

19. "זכור לנו את עקדתו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליו (או "עליהם") השלום".

אם נאמר יצחק אבינו, בן אברהם אבינו, אזי מדברים על יחיד, ויש לומר עליו השלום. אולם אם אומרים אותם כאחד: יצחק אבינו בן אברהם אבינו, אזי יש לומר "עליהם השלום".

20. שאלה לחנוכה: "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול" מי היה הכהן הגדול, מתתיהו או יוחנן?

מתתיהו אינו נמנה בין הכהנים הגדולים, ולכן נראה כי הכינוי כהן גדול נסוב על יוחנן. ואם כן צריך לומר

"בימי מתתיהו, בן יוחנן כהן גדול". (אכן יש גרסאות כי מתתיהו היה כהן גדול. אולם גם אז יש להגיד:

"מתתיהו, בן יוחנן כהן גדול". כי אם שניהם היו כהנים גדולים היה צריך לומר ברבים. על כן בכל מקרה

יש לשים פסיק לאחר מתתיהו.